תגית: טיפול אומנותי

לא אחת, כהורים, אנו מוצאים עצמנו במצבים של עימותים, ווכחנות והתנצחויות אינסופיות. אנו תוהים כיצד הגענו למצבים שכאלו למרות כל הידע, ההשקעה וההבנה ? … מנטליזציה אצל ההורים תביא למנטליזציה אצל הילד- המטופל. כלומר, להרחיב את יכולת ההתבוננות העצמית ובכך לפתח את יכולת החשיבה על הילד והבנת הצרכים הרגשיים שלו. אלו יושגו בטיפול ע"י בניית קשר ואינטראקציות בריאות בין ההורה לילדו.
במאמר זה נדון בחשיבות מנטליזציה רגשית בהדרכת הורים ושימוש בחומרי אמנות.

מהי מנטליזציה ? לתת משמעות למחשבה ולרגש

פיתוח היכולת להתבונן בעצמך ובאחר, להבין את מקורות הפתולוגיה, דפוסי ההתנהגות והקבעונות. שיפור היכולת לחשוב, לדבר, להרגיש ולפעול מתוך המודע, מביאה את ההורים ואת המטופל לרמת מנטליזציה גבוהה יותר. ככל שעולה רמת המנטליזציה, משתפרת היכולת לפעול מתוך בחירה ולא מתוך "אוטומט". בטיפול, חשוב לפתח את המנטליזציה האינטלקטואלית בד בבד עם המנטליזציה הרגשית. לא מספיק רק להבין את הדברים בצורה מושכלת אלא יש להרגיש ולחוות אותם כדי שיתחולל שינוי מהותי.

בטיפול באמנות, באמצעות הדימויים והתוצר החזותי, ניתנת האפשרות לחוות את הדברים דרך ערוץ תקשורת השונה מאלו שאנו מורגלים אליהם. באמצעות הסימבולים הנוצרים, ישנה תנועה בין הפנימי לחיצוני באופן המאפשר הרחקה. התוצרים על הדף מאפשרים לנו להתרחק ולהתבונן בקונפליקטים שלנו ועל ידי כך להעמיק, להבין ולעבד אותם על מנת ליצור שינוי. התהליך הטיפולי והפנמת החוויה ישרתו את ההורים אף בעתיד, מחוץ לחדר הטיפול.

הדרכה בחדר הטיפולים

ברצוני להציג מפגש מתוך הדרכת הורים שנערכה אחת לחודש במקביל לטיפול בבן. בהדרכה נפגשתי עם זוג הורים בעלי מנטליזציה אינטלקטואלית גבוהה מאוד ואת בנם המתבגר. ההורים קראו ספרות מקצועית והעמיקו בעיקר בנושאים הקשורים בבנם. למרות זאת, הרגישו שהקשר בינם לבין בנם הולך ונפגם ונוצר ריחוק שהחריף. במפגשי ההדרכה הראשונים, ניכר שההורים עבדו "לפי הספר" אך למרות שתוף הפעולה, המוטיבציה הגבוהה והידע הנרחב, הקשיים נותרו בעינם. אם כך, נשאלת השאלה – מה חסר? האם אכן מספיקה רק ההבנה הקוגניטיבית?

רקע

הדרכת הורים זו, הייתה חלק מטיפול בילדם בן ה-12, בן בכור מבין ארבעה אחים. שנתו הראשונה בחטיבת ביניים וניכרו ניצנים של גיל ההתבגרות. בלימודיו ביסודה היה תלמיד מצטיין, התנהגותו טובה וללא בעיות חברתיות.

בחצי שנה האחרונה, טרם הגיעו לטיפול, הייתה ירידה משמעותית בלימודים. סרב ללמוד ולהוריו הייתה תחושה שמכשיל עצמו בכוונה. במקביל, הנושא החברתי החל להיות משמעותי יותר עבורו וחבר לילדים מקובלים חברתית המתאפיינים בבעיות התנהגות ורמת לימודים נמוכה.

ההורים תארו תמונה של "היגררות" אחר החבורה, רצון להוכיח את עצמו מולם במחיר של התנהגות שלילית בבית הספר ואף בבית. הפר את הכללים ונהלי הבית, התייחס באופן לא מכבד לאחיו הקטנים, שקר להוריו, הרבה בהתפרצויות זעם וסרב ללמוד בכיתת מצטיינים שאליה יועד.

הילד הגיע למפגשי הטיפול בהתמדה ושתף פעולה אולם סרב להיפגש יחד עם הוריו ואף שאציג את עבודותיו בהדרכת ההורים. הטיפול עצמו התקדם באופן חיובי.

דוגמא למפגש הדרכה

אמנות ככלי המשכלל מנטליזציה רגשית במפגש זה, הסכימו ההורים לראשונה להשתמש בכלי היצירה של הטיפול באמנות. כל אחד מההורים התבקש לבחור גודל דף רצוי וכלי כתיבה – טושים, פנדה או צבעי עיפרון (מתוך מחשבה שזו חשיפה ראשונה). עליהם היה להביע דימוי כלשהו המייצג את הקשר בינם לבין בנם.

האם- בחרה דף A4 ובטושים. החלה לצייר באופן ספונטני ובחופשיות. בטוש כחול יצרה מסגרת בחלק השמאלי של הדף. בתוך המסגרת יצרה דימויים שונים.

האב- בחר בדף A4 אך, בניגוד לאם, התקשה להתחיל. הנחיתי אותו להפסיק לחשוב ולנסות לאפשר ליד להוביל ללא תכנון, ציפיות או כל ביקורת עצמית. האב בחר בטוש כתום וכתב את המילים "יד ביד". עודדתי אותו ליצור דימוי, פשוט ככל שניתן, שייצג את הכתוב – יצר שני משולשים אחד בתוך השני.

דיון

בסיום המשימה, ההורים חשו הקלה ותחושת שחרור שניכרו הן במנח הגוף והן בשיחה הספונטנית והקולחת. ההורים, בחיוך נבוך, ביקרו את מגבלתם האמנותית. חידדתי בפניהם את העובדה שבטיפול באמנות לא נבחנת רמת הביצוע אלא חשוב למצוא דרך חלופית לבטא תכנים תוך נפשיים. האם הציגה את עבודתה ראשונה: הציגה את הלב כדימוי עיקרי המייצג עבורה את האהבה והאכפתיות לבנה. הספר, משמש לדעתה כמדריך – "גיידליין" שמנחה אותה להוביל את בנה בדרך הנכונה. הדמוי הכתום הנו מדחום המייצג, לפי האם, את הדאגה לבריאות בנה. הדימויים מצויים בתוך מסגרת מאוד ברורה ובניהם עננים רכים כחולים. האם תיארה: "כמו צמר גפן או משהו נעים ,שלא יהיה הכל נוקשה מידי…"

האב: הדימוי הראשון שעלה, זה הרצון ללכת עם בנו "יד ביד". ליצור עמו קשר משמעותי המבוסס על הדדיות וכבוד. שני המשולשים, מייצגים את האב ובנו,עם חץ כלפי מעלה. "לתת לו את הרציונאל של הדברים כדי שילך יחד איתי ולא נגדי". דימוי המשולשים האיר אצל האב את הפער שבין הרצון ליחסים הדדיים וחידד את ההבנה שבפועל מערכת היחסים עם בנו מבוססת על כוחניות ושליטה.

בשלב הבא, בקשתי מכל אחד להביע את תחושותיו כלפי העבודה של בן הזוג. האב בחר להתחיל וציין את העובדה שכעת הוא מבחין כי לבת זוגתו יכולת הכלה טובה יותר. הדימוי הכתום (המדחום), נראה לו כמעין חליל המייצג ,בעיניו, את המוסיקה וההנאה שחסרים לו במערכת היחסים עם הבן. העננים הרכים נראו לו כחיוורים ומעטים מידי בתוך המסגרת. האם הבחינה, שכעת המסגרת נראית לה קטנה, צפופה ולא במרכז.

האם התייחסה לציור של בן זוגה, וציינה שבהתבוננות ראשונה עלתה בראשה המלה "השתלבות". אולם כאשר האב תאר את ציורו, חשה שהדימוי מחד אסתטי ומאידך חד, שפיצי וריק מצבעים. בשלב זה, האם חשה שהמלה "השתלטות" תואמת יותר את החוויה הפנימית שלה.

לקראת סיום המפגש, ההורים נשאלו האם היו משנים דבר כלשהו בעבודתם? ובאיזו תחושה הם יוצאים? האב שיתף שלאורך הטיפול חש בצורך שלו לגונן על בנו כדי "שלא ייפול לבורות שבדרך". הדימוי שיצר, חידד לו את הצורך בשחרור שליטה ושכעת היה מפריד בין שני המשולשים. דרך הדימוי שיצר, הבין בצורך של ילדו לעצמאות גם במחיר של טעויות שיתרחשו בדרך. האב הרגיש יותר אופטימי ומובן לעצמו. האם ציינה שהייתה מרחיבה את המסגרת כ"מרחב נשימה" גדול יותר לכל בני הבית.

טעותו של בעלה (המדחום הוא חליל), גרמה לה לחשוב על כך שאמנם הבריאות חשובה אך אכן לאחרונה ניכר חוסר בהנאה, בבילוי ובתחושת נעימות בבית. האם ציינה שזו פעם ראשונה שאינה רושמת כלום במפגש, אך מרגישה שיוצאת עם מטען רגשי הרבה יותר גדול.

סיכום

יצאתי ממפגש ההדרכה עם מחשבות על מה אפשר לחדש להורים שרואים, מבינים ועושים ככל יכולתם לעזור לבנם באופן מעורר אהדה. לאורך כל הטיפול שיתפו בקשייהם ועיבדו את הקונפליקטים שחזרו על עצמם. באמצאות האמנות, מינימליסטית ככל שתהיה, סייעה בהעצמת החוויה ויצקה מימד נוסף לתוכן שדובר. העלאת המנטליזציה הרגשית במפגש זה באה לידי ביטוי ביכולת להרגיש את הקושי שלהם כהורים, לפתח את האמפטיה לקשיים של ילדם ולרצות לשנות את דפוס מערכת היחסים הנוכחית.

מרבית ההורים, מגיעים למפגש מתוך מטרה ל"נצל" את הזמן בשיחה שתסביר מה קורה להם עם ילדם. השימוש באמנות, לא "בזבז" זמן מפגש, אלא קיצר תהליכים להבנה מנטאלית, שהיו נמשכים אולי זמן רב יותר בשיחה בלבד…

מומלץ לקרוא עוד על טיפול באומנות באתר ויקיפדיה.

תהליך ההדרכה חיוני לכל מטפל או סטודנט לאמנות. למעשה, ההדרכה מחויבת מהמציאות.
תהליך הדרכת מטפלים בטיפול באומנות מחדד את החקירה וההבנה של המטפל, את הפעלת חשיבה מסודרת על פי חוקים וכללים ידועים ונרכשים.
יחד עם זאת, חשוב שהמטפל יפעיל עולם פנימי יצירתי וייחודי מתוקף אישיותו ,שהרי המכשיר הטיפולי הוא המטפל עצמו.
תהליך ההדרכה הוא מענה להכשרת המטפל. אני מציעה את אופן עבודתי כמודל טיפולי ובעבודה משותפת,  למצוא איזון בין הידע לאינסטינקטים הפנימיים.

מניסיוני האישי בתהליך הדרכת מטפלים בטיפול באומנות:

• הדרכה במסגרת בית החולים.
• הדרכה בתוך מערכת החינוך.
• הדרכת מטפלים וסטודנטים בקליניקה הפרטית.

מומלץ לקרוא עוד על טיפול באומנות באתר ויקיפדיה.

מעורבותם של ההורים בטיפול ילדיהם, תורמת באופן משמעותי לקצב הטיפול והצלחתו, לכן, הדרכת הורים בטיפול באומנות הוא תהליך חשוב והכרחי.
לרוב מתקיים מפגש ראשוני עם ההורים שבהם יוכלו להתרשם, לקבל מידע ולהיווכח שאכן הגיעו למקום המתאים לילדיהם ולהם.
לאורך התהליך הטיפולי, יתקיימו עוד מפגשי הדרכת הורים נוספים בהתאם לצורך.
החשיבות במפגשים אלו, הוא חיזוק ההקשבה הפנימית של הילד, את המשמעות שהוא נותן לעצמי המתפתח, להתפתחות קשר תקינה ויחסים יציבים.
המידע אודות חייו של המטופל מחוץ לחדר הטיפולים (בבית ובמסגרות חינוך שונות) חיוני להבנת עולמו הפנימי ועיצוב המשמעות שנותן הילד למתרחש בתוכו ומחוצה לו.
במקביל, ההורים מקבלים מידע מקצועי ופתח להבנה כיצד לעזור לילדם להתמודד עם קושי.
כמו כן, הם מביאים את עמדותיהם הרגשיות המקשות עליהם להתמודד עם סיטואציות מחיי היום יום.
כל מפגש כזה מקדם את הדיאלוג ומשפר את מערכת היחסים בין הילד להוריו מה שיביא לשינוי.

הדרכת הורים בטיפול באומנות יכולה לעזור במקרים הבאים:

• הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה
• בעיות חברתיות והתנהגותיות
• ילדים בעלי צרכים מיוחדים
• דיכאון וחרדה
• התמודדות עם אבדן ושכול
• טראומה
• הפרעות אכילה
• טיפול בנפגעי פגיעות מיניות

מומלץ לקרוא עוד על טיפול באומנות באתר ויקיפדיה.

כלי העבודה העיקרי בשיטת טיפול זו, הוא ארגז כחול ובו חול ים.
בתהליך טיפול באמצעות ארגז חול, המטופל משחק, יוצר ומבטא את תחושותיו בארגז החול.

לעזרתו של המטופל כלי עבודה, מים, חפצים וחומרי טבע ומיניאטורות שונות. כל אלו מסייעים למטופל להעלות ייצוגים ותכנים נפשיים לא מודעים.

בסיום תהליך היצירה, ניתן לתת פירוש סמלי לתוצר על ידי המטופל בסיוע המטפל.
לעשייה עצמה ולמגע עם החול יש אפקט מרגיע ותרפויטי.
את העשייה מנציחים באמצעות צילום.

מומלץ לקרוא עוד על טיפול באמצעות ארגז חול באתר ויקיפדיה.

טיפול דיאדי באומנות מהווה התערבות טיפולית שכיחה בקרב הגיל הרך.
יעילות הטיפול מתבססת על ההבנה המקצועית בחיוניות ההתערבות בבעיות רגשיות בגיל צעיר.
המפגש נעשה בין המטפל לילד, ובין המטפל לילד עם אחד ההורים לסירוגין.

במהלך הטיפול הדיאדי, ההורה לא רק נוכח בחדר אלא שותף פעיל בתהליך הטיפולי.
בנוסף, מתקיימים מפגשים נוספים עם זוג ההורים ללא נוכחות הילד.
המפגש המשותף בחדר הטיפולים, מאפשר להבין את הקונפליקטים המעסיקים את משתתפי הדיאדות השונות, לעבוד על החוויה המשותפת וליצור דפוסי התנהגות ודפוסי תקשורת חדשים בתהליך יחסית מואץ.
החוויה המשותפת של ליצור ולעבוד יחד, מהווה כשלעצמה אפקט תרפויטי והעצמה של הילד והוריו.

מומלץ לקרוא עוד על טיפול דיאדי באומנות באתר ויקיפדיה.

בתוך תהליך של קבוצה טיפולית באומנות מתקיים טיפול קבוצתי בקבוצות קטנות (בין 3-5 משתתפים). הקבוצה מונחית, מאופיינת לרוב בטווח גילאים זהה או תמה משותפת.
הקבוצה מהווה מראה להתמודדויות וסיטואציות מחיי המטופלים בסביבה בטוחה ומוגנת.

בתהליך קבוצה טיפולית באומנות לילדים ומתבגרים ההתמקדות העיקרית היא ברכישת מיומנויות חברתיות ושיפור הקשרים הבין אישיים. 
הילד מקבל חיזוקים מהמטפל ומשוב מחברי הקבוצה, מה שמסייע בהפנמה מהירה ושינוי בדפוסים קיימים.
ישנה הרחבה של המנעד הרגשי והיצירתי המביא לגמישות מחשבתית והתנהגותית. הילד לומד להתחשב בזולת מבלי לוותר על הביטוי העצמי.
החומרים והיצירה המשותפת מתווכים בקשר הנרקם ובחוויה התמקדת בחזקות וביכולת ההתמודדות.

בקבוצות מבוגרים, הדגש יותר על בעלי אתגר משותף בין המשתתפים (קבוצת הורים, נשים, התמודדות נפשית, טראומות ועוד).
הקבוצה עוסקת בתקשורת בין אישית, בשחרור רגשות ועיבוד חוויות בהווה ובעבר תוך כדי קבלת ומתן תמיכה והכוונה של המשתתפים.
השימוש ביצירה יוצר קרבה לא מילולית, מכילה ומאפשרת.

מומלץ לקרוא עוד על טיפול פרטני באומנות באתר ויקיפדיה.

טיפול פרטני באומנות, הוא טיפול אישי שבו תהליך העבודה נעשה בין המטפל המטופל והיצירה.

הטיפול ממוקד במטופל, בצרכיו האישיים תוך כדי התמקדות בכוחותיו ויצירת קרקע יציבה לשינוי וצמיחה.                                              

דרך עבודת האמנות והחומרים ניתן להגיע לחוויה הפנימית בדרך לא מאיימת.
עם הזמן ותהליך העבודה, נוצרת ברית טיפולית בין המטופל למטפל כאשר היצירה מתווכת ויוצרת מרחב סימבולי בו ניתן ליצור שינוי.

כשמתהווה ביטחון בטיפול, במטפל וביצירה- מתחזק בטחונו העצמי של המטופל, מתפתחת התקשורת הבין-אישית, היכולת לדבר על רגשות ונבנה דימוי מופנם של ערך שבעזרתו ניתן להתמודד עם הקשיים.

מומלץ לקרוא עוד על טיפול פרטני באומנות באתר ויקיפדיה.

במרוץ האינטנסיבי של החיים אנו שוכחים לטפל בעצמנו!
יש בכוחה המרפא של האמנות לסייע לנו למצוא את הכוחות להמשיך.
טיפול באומנות למבוגרים מאפשר לנו להתנהל בצורה יעילה: לתפקד בבית עם הילדים, עבודה, זוגיות, הורים, משפחה מורחבת, חברים ,שכנים…
ולהשאיר מקום גם לעצמנו!

תרפיה באמנות מהווה עבור האדם הבוגר את היכולת להעלות לרמה המודעת תכנים מודחקים ה"כלואים" בנפשו ומעכבים את יכולתו למצות את חייו באופן אופטימלי.

במפגש חוויתי המשלב כלים שונים מתחומי היצירה והאמנות, אנו בודקים בשיתוף פעולה כיצד ניתן לחדש את הכוחות, את יכולת העשייה וחדוות החיים.
בטיפול באומנות למבוגרים, האמנות משמשת ככלי עוקף מילים בעיקר לאלו שמשתמשים בשפה ככלי מגן בפני הסביבה והתכנים העמוקים של רגשותיהם.

מומלץ לקרוא עוד על טיפול באומנות למבוגרים באתר ויקיפדיה.

בתקופה בה המתבגר בעיצומו של תהליך נפרדות וגיבוש הזהות שלו, הוא מגלה נטייה לדחות מעליו דמויות סמכות.
לעיתים מתכנס בתוך עצמו מתוך תחושה שאין הוא מובן לעצמו ולאחרים בסביבתו.
ניסיונות הסביבה הקרובה ליצור קשר וניהול שיחות נפש נתפסות לעיתים פולשניות בעיני המתבגר. 
טיפול באומנות לנוער מהווה קרקע טובה ליצירת אינטראקציה במרחב מקבל, חם וידידותי להבעת רגשות לא בהכרח באופן מילולי.
המטפל באמנות מאפשר להעלות קונפליקטים פנימיים על פני השטח על מנת לבחון אותם, לדון ולטפל בהם.

תרפיה באמנות והיצירות מוסיפות מימד נוסף המסייע בהעצמת כוחות הנפש, מקנה יכולת הסתגלות והתמודדות טובות יותר עם עכבות ודפוסים הגנתיים נוקשים.

מומלץ לקרוא עוד על טיפול באומנות לנוער באתר ויקיפדיה.

תקופת הילדות מתאפיינת ביכולת לשהות בעולמות קסומים של משחק ודמיון. בכדי לחקור ולהבין את התכנים התוך-רגשיים של הילדים.
המטפל באמנות עושה שימוש ביצירה, במשחק ובדמיון.
באמצעות טיפול באומנות לילדים, היצירה והציור, מושלך עולמו הפנימי של הילד באופן ספונטאני. 
בדרך זו, ניתן לטפל ולנהל דיאלוג מעמיק עם הילד. 

טיפול באומנות לילדים והעבודה היצירתית במרחב בטוח, מאפשרת להציג את הכוחות ואת דרכי התמודדות עם קשת רחבה של קשיים רגשיים.
ניתן לטפל בקשיים כגון: חרדות, דיכאון, קושי במיומנויות חברתיות, בעיות התפתחותיות, בעיות אכילה, הרטבות לילה, רגרסיה עקב משבר, פחדים ועוד… 

מומלץ לקרוא עוד על טיפול באומנות לילדים באתר ויקיפדיה.